Payday loans uk

לא נרדמת תל אביב

נכתב בתאריך December 7, 2008 מאת גילי תאגורי

אוטובוס קו 100באפריל 2009, בשנה האזרחית הבאה, שמתקרבת אלינו בצעדי ענק ומתרחקת מבאג 2000 במהירות שמעוררת בי מחשבות על החיים והמוות, תל-אביב חוגגת מאה שנים. המאורע החגיגי הזה ומערכת הבחירות העירונית שחלפה זה עתה על פנינו (או לידינו) הביאו אותי לכתוב פוסט על תל אביב. להכות בברזל בעודו חם. שלא תיטעו לרגע, פה זה לא עוד בלוג תל אביבי. פה לא מעבירים את סוף השבוע ב”סדנא אסטרטגית של תנועת מרחב לעירוניות מתחדשת בישראל”. פה שורדים את הסוף שבוע בסדנאות יצירה לאורבניזם למתחילים. פה (אני) לא נרדמת תל אביב. פה נושמת תל אביב. פה אני הולכת בחשיכה, ומכתב שמצאתי בתיק של הקטנה, בין שאריות ארוחת הבקר, מבשר שאין בי (לי) מנוחה:

“להורים שלום, לקראת חגיגות המאה להיווסדה של העיר תוצג בגן תערוכה מתחלפת… לכל משפחה יקבע תאריך בו יציג הילד בגן את העיר לפי נושא שיבחר עם משפחתו. המשפחה תכתוב על הנושא שבחרה, תצלם ותתעד את סיפורה. רצוי לצרף פריטים הקשורים לנושא ו/או עבודת יצירה.”

בבקר אחד של תושיה, לקחנו הוא ואני יום חופש, את השילוב, הקנון ואת קו 100 מרידינג, ויצאנו לסיבוב דאווין ברחבי העיר. המורל באוטובוס גבוה. הנהג שלנו חביב (הוא יקח אותנו לסיור בתל-אביב). והוא לוקח. אותנו ואת שלושת התיירים שנקלעו לגמרי בטעות לאוטובוס האדום והפתוח. התיירים נפרדים מאיתנו לשלום במגדל השעון ביפו, מותירים אותנו בגפנו, תוהים אם אכן מגדל כל בו שלום היה אי-פעם המגדל הגבוה ביותר במזרח התיכון, כמו שטען ההוא באוזניוות. ההוא באוזניות מדבר בשמונה שפות. ספק אם על האפשרות לערוך סיור קצר בלבד, הוא לא מסביר, רק בשפה העברית. סיור או סיוט, כך או אחרת, אחרי שעתיים על האוטובוס התיירותי חזונו של אגף החינוך התממש – התחזקה הזיקה שלנו לעיר, הזיקה שלנו אחד לשני ובעיקר הזיקה שלנו לאיזה סמבוסק באבולעפיה.

שבוע ליום הדין. חדורת מוטיבציה ובעיקר חסרת ברירה, אני פוקדת את חנות הצילום הקרובה לביתי ומפתחת מספר לא מבוטל של תמונות מהחוויה האורבנית הההזויה על האוטובוס. משם אני ממשיכה לחנות היצירה הנוסטלגית “פנאי לי” (בחיי שאין לי פנאי) בעיר, ומחליטה לוותר על הפוסט השבועי ועל כמה שעות שינה לטובת הקטנה. לטובת תל אביב. לטובת בתי הקפה, הרחובות, השדרות, חוף הים, חיי התרבות והלילה. ולטובת כל מה שאני כל כך אוהבת בעיר הזאת.

שבוע הבא  אנחנו תורנים ירוקים. אין בי מנוחה.

post 3 bus-color

 

 

 

 

 

 

 

 

.

נכתבו 18 תגובות לפוסט “לא נרדמת תל אביב”

  1. אח-שיו:

    משתבחת ומשתבחת.

    ממשיך לעקוב.

    ד”ש לג’ף.

  2. moranlavi:

    אני מדמיינת אותך תולשת שערות ומדביקה בעבודה של הקטנה (-:
    האמת שאני ממש אוהבת עבודות כאלה ופנאי לי יכול להיות בכייף בית שני, אם את צריכה עצות למשימה, תגידי לי

    אני מניחה שאני אהיה אמא, עם עוד כמה משימות זה יראה לי פחות לבבי….

  3. לטם חיון:

    גילית, יא משקיענית.
    עכשיו, בבקשה תסבירי לי מה זה תורנים ירוקים וממתי ההורים הם אלו שמכינים יצירות לגן?

    ותל אביב… נו, אני מחכה לגלידה. פעם שלישית?
    רק שתדעי שממש רציתי לעלות על אוטובוס כזה אבל הרגשתי קצת, אממ, שאני צריכה תירוץ לזה.
    (בדיוק בגלל זה אני “מלווה” את אח שלי לפסטיגל).
    העם דורש יותר פוסטים! פלוס תמונות!

  4. Yosi Taguri:

    לטם, מאחר ואת עדיין בגיל שאי אפשר להתחיל, אני וגילית נלווה אותך באוטובוס – רק תגידי מתי

  5. לטם חיון:

    יוסי, שתדע לך שאני מבושלת מגיל 20 וחודש…

  6. ניב קלדרון:

    פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגוןפירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגוןפירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגוןפירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגוןפירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגוןפירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגוןפירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון פירגון

  7. ליאור שיאון:

    רק אני נתקעתי על “פוקדת את חנות הצילום?”, מה זה? זה כמו שהיה במאה שעברה?

  8. גילי תאגורי:

    מורן, תודה. Mission Complete!. היה כיף להשמע.

    לטם – תורנות ירוקים, תורנות ביצים, תורנות מגבות, תורנות דובי,… טירונות! לא תורנות. את עדיין מרגישה מבושלת?

    ניב, Then you were here. תודה תודה תודה תודה תודה….

    ליאור, אם שרדת עד הפיסקה האחרונה – אני מרוצה. אגב, אתה מכיר דרכים יותר מודרניות לפתח תמונות? (כשצריך – למקרר, לגן וכשהסבתות לוחצות… ואל תזכיר אתרים באינטרנט עם שירות משלוח כי אמנם אני בזכות של כמה מאות תמונות באחד כזה, אבל להמתין שבוע כשאפשר שעה? ועוד בקניון?). או שהתכוונת למשהו אחר….

  9. R.F:

    מעריץ שרוף (כאלה יש רק לדני בסן) קנית לך מזמן, אבל אחרי כזה פוסט אני עוד אחשוב להגר לת”א בחזרה.

  10. ליאור שיאון:

    @גילי, לפתח תמונות? לא נראה לי שב13 שנה האחרונות הצצתי בתמונה מודפסת (חוץ משבוע שעבר, אבל הכריחו אותי). לא מבין את המדיום הזה. הרבה יותר כייף לי לראות בשקט במחשב או בהקשר הנכון בבלוגים..

  11. קרן:

    גילי,
    שתי שאלות עמוקות שהתעורר בעקבות קריאת הפוסט:
    1. כיצד ניתן להפסיק לזמזם את השורה: “לא נרדמת תל אביב”?
    2. האם לנו ההורים לא מגיע שכר/שעות נוספות/נסיעות/ משהו עבור הפעילות הגננית… האם ניתן להתייחס ליום חופש שלקחתם כסוג של מילואים?
    בעניין סעיף 1 גילי , כל האשמה עליך.

  12. גילי תאגורי:

    מעריץ יקר, למרות הכל ואחרי הכל מצאתי שמרחק של מחצית אחת בכדורסל (בהנחה שאין פסקי זמן, עברות או פקקים) דוקא מקרב לבבות (יאללה בוא).

    ליאור, מסכימה איתך שהמדיום הזה פסה מן העולם. המדיה הדיגיטלית גם לטעמי היא חוויתית, לא מוגבלת טכנולוגית, יעילה (נוח לי לתייג אנשים בתמונות, ואחר כך לעשות חיפוש פשוט לפי שם), והיא גם כלכלית (לפי החישוב 1.20 ש”ח לפיתוח תמונה כפול 300 תמונות בממוצע ליום כפול 365 כפול כמה שנים שעוד נותר לי לחיות שווה להרבה מאוד כסף). כמו שאמרתי. לפעמים אין ברירה. מאלצים גם אותי.

    קרן.
    1. אם תמצאי את התשובה, אני אשמח לשמוע.
    2. אם כבר, אז שיתגמלו לפי יום מילואים של לוחמים. טייסים.
    בעניין הפוסט, כל האשמה עליך.

  13. עוד בלוג תל-אביבי » מקבץ לינקים מורחב:

    […] 8. קו 100 פוגש את חגיגות ה-100. […]

  14. העלמה עפרונית:

    סליחה שאני מתפרצת, אבל איפה 1.20 להדפסת תמונה? 50-60 אגורות. לא יותר.
    ויש יתרונות בהדפסת תמונות, אבל כמובן שזה לא אומר שצריך להדפיס כל תמונה שצילמת אי פעם. בעיני זה אחד הדברים היפים בצילום דיגיטלי – האפשרות לסנן ולהשאר עם החלקים המוצלחים (אני חושבת שיוצא לי להדפיס בערך 20% מהתמונות שאני מצלמת (שזה עדיין לא מעט) – בערך אלבום (500 תמונות) לשנה, לא כולל חריגות (תמונות מחו”ל זה לא נחשב!)).

  15. גילי תאגורי:

    העלמה העפרונית, את מוזמנת להתפרץ לכאן כל הזמן.
    “אבל איפה 1.20 להדפסת תמונה” כנראה במקום הכי יקר… ואני שואלת – אבל איפה 50 אגורות להדפסת תמונה? אשמח לקבל לינק. אני מפתחת הרבה פחות מ- 500 תמונות בשנה ואולי בגלל זה אני מוכנה לשלם כסף (מיותר) תמורת נוחות וזמינות שחנות הצילום מספקת לי.
    אגב, התפרצתי לך גם לפליקר. וואוו.
    זו נגעה בי מיוחד http://www.flickr.com/photos/galitlub/3083639489/

  16. העלמה עפרונית:

    50 אגורות זה דרך חברה מקיבוץ בדרום, אבל גם כשהייתי מדפיסה דרך האינטרנט זה היה עולה לי בערך 60-65 אגורות לתמונה, תלוי בכמות. פשוט חיכיתי שיצטברו לי ומפתחת בערך 100 במכה. הן מגיעות לדואר אז זה גם מאד נוח. אין לי לינק לאתר ספיציפי, אבל אני בטוחה שבחיפוש פשוט תוכלי למצוא (ואם לא, תשלחי לי מייל ואני אנסה לאתר את האתר שהדפסתי דרכו). אגב, בהרבה חנויות אפשר לקנות כרטיס לפיתוח 500 תמונות ואז כל תמונה יוצאת יותר זול. זה מתאים אם את הולכת תמיד לאותו המקום. אגב, גם אם מדפיסה תמונות בודדות, בגודל 10*15, זה לא אמור לעלות כמו ששילמת (ועכשיו אני חושבת על זה, אולי 1.20 זה על תמונות גדולות יותר? כי אם כן אז זה הגיוני).

    זו תמונה שגם אני אוהבת במיוחד. כלומר, אם מתעלמים מהבוגונביליה שצמחה לי על הראש. ככה זה ילדות-של-תחילת-דצמבר. כבר אין את הפרחים של הסתיו ועוד אין את הפרחים של החורף. למעשה, הפרח היחיד שפורח בתקופה הזו זה הנרקיס הלבן המסריח. שזה כבר כמעט גובל במעליב. נרקיס לבן מסריח, ובוגנוביליה. (:

  17. מקבץ לינקים מורחב | עוד בלוג תל-אביבי:

    […] 8. קו 100 פוגש את חגיגות ה-100. […]

  18. טיול לשבת:

    גם אני ניסיתי את האוטובוס הפתוח…היה די משעמם…אז הצטרפתי לסיור של מרכז הבאוהאוס בת”א לסיור בנושא סגנון הבניה הבינלאומי. היה מרתק ומעניין. בדקתי באינטרנט ויש גם טיול לשבת חינם בנושא באוהאוס מטעם המחלקה לתיירות של עיריית ת”א.

הוספת תגובה משלך