גילי

ריקי כהן פנתה להשתתף בפרוייקט שמציג תמונה ריאליסטית של חיי אמא עובדת (אובדת’/אבודה). אני קפצתי על המציאה וכתבתי את הפוסט הזה עבור האתר החדש, שעלה ממש היום לאוויר: “אימהות אובדות. גם אבא מוזמן”. גם אתם מוזמנים!

השכמה ופיזור לגנים:

שעת יקיצה: 7:00 (לפנות בוקר).
זמן משוער ליציאה מהבית: שעה (בהנחה שהן התעוררו על הרגל הנכונה). 
זמן בפועל: שעה וחצי עד שעתיים (תלוי באורך הרוח ובאורך המקלחת שלך).

היגיינה בסיסית ואסטטיקה: עזוב אותך מסיפורי קריוס ובקטוס – לגננות יש העדפה ברורה לילדים אסטטיים שנודף להם ריח נעים מהפה. ולכן, ציחצוח שיניים ושטיפת פנים זה בהחלט לא המקום להתגמש בו. עם הפריזורה לעומת זאת – אפשר. אבל שלא יעבדו עליך – שיער פזור זה לא תסרוקת, ועם כל הכבוד לאמא של מאיה – היא לא תפלה לה את החורלה מהראש בשבת בבקר. תנסה לצאת בזול, עם קוקו, אבל עם הסתבכת עם הקוקו (או הילדה) – תן כבר לגננת לעשות את העבודה.

ביגוד והנעלה: רוצה לבזבז מינימום משאבי אנרגיה וזמן? מבחן המציאות מראה שאין קיצורי דרך – תן להן לשבור את הראש מול הארון בגדים לבד. נסה לשכנע אותן שגם מכנסיים זה בגד ראוי לגן. הן ינסו לשכנע אותך אחרת. חצאית זו פשרה הוגנת ששני הצדדים יוכלו לחיות איתה בשלום את היום. אנא, שים לב, התווית עם המספרים על הבגד מציינת את המידה ולא את המחיר. 2 – לקטנה ו- 4 לגדולה. לא ההיפך. ואם אתה חושב שהחלק הקשה מאחוריך, טעות בידך. נראה אותך פושט מהן את הפיג’מות מבלי שהן יפשטו קודם את עורך. וגם אם תצטרך לנהל אחריהן מרדף ברחבי הבית עם הסנדליים, אל תנהל איתן מסע ומתן בנוגע לנעליים. שיהיה ברור, עם כפכפים הולכים לים, ולא לגן.

מזון ואנרגיה זמינה – אם התעוררת משנת היופי שלך אחריהן, סביר שהן כבר מילאו את מאגרי הגלוקוז הריקים אחרי הצום של הלילה בשוקו. ארוחת בוקר בריאה דלת סוכרים תמזער את הנזק. וגם, לא לשכוח – לגדולה: אנטיביוטיקה על בטן מלאה, טיפות אוזניים ומדבקה מנצנצת על שיתוף הפעולה. לקטנה: בגדי החלפה (היא בגמילה, מהחיתולים) ומוצץ (היום בגמילה, מאמא). עכשיו, עזוב את הכיור והבית במצבם הנוכחי ותעמיס אותן בבוסטרים – כי זה לא כל כך נעים לראות גן סגור. רק אל תשכח את התיקים או את הבנות באוטו. חם היום.

לעבודה ולמנוחה:

שעת תחילת עבודה: 9:00 (אחרי קפה ושאיפה של אויר נקי מילדים לריאות).
זמן לסיום: קצת פחות משבע שעות.
זמן נטו: הרבה פחות משבע שעות.

בין פגישות העבודה, התמודדות עם לקוחות, באגים וכמות מיילים בלתי סבירה, ובין ארוחת הצהריים, עליך לענות על הצרכים הפיננסיים, התרבותיים, הבריאותיים והחברתיים של כל הנפשות הפועלות במשפחה. אז אל תשכח:

• לקבוע תורים: עבור הקטנה – לטיפת חלב, הגדולה – לבדיקת שמיעה, ועבורך – לבדיקת אבהות.
• לשלם את הארנונה והאגרה (חבל שיעקלו לך את האייפון)
• לקבוע פגישה עם יועץ משכנתאות (ויועץ זוגי).
• לוודא שהרישום לגן לשנה הבאה נקלט ולבדוק – למה ההריון דוקא לא.
• לקבוע עם אמא של נועה מהגן למחר אחר הצהריים אצלנו. או מאיה, או מיכה, או עמית. או, נו טוב, אם היא מתעקשת – כולן.
• לדבר עם אמא שלך פעמיים. (לא בשבוע, ביום!).
• להזמין כרטיסים להצגה. למלכת הילדים ולא "נסיכה האמריקאית".
• לשלוח לי זימונים לאווטלוק רגע פני שאתה שומט את (העט) המקלדת.

לעבודה ולמלאכה :

שעת תחילת עבודה:  16:00 (רצוי להגיע למטווח עם אטמי אזניים, מדי ב’ ובמוד ספיגה).
זמן לסיום: ארבע עד חמש שעות (תלוי בשעון הקיץ-חורף ותלוי אם הן ישנו צהריים).
זמן איכות: זו לא הכמות, אלא האיכות!

מאחר ובילוי אחר הצהריים מול הטלוויזיה בהחלט לא בא בחשבון, הרי לך מגוון פתרונות סולידים יותר ופחות להעביר איתן אחר צהריים קיצי וחם: בריכה או חוף הים (דורש הכנה מוקדמת), ג’ימבורי (דורש השגחה צמודה על הקטנה), חוג (דורש שיתוף פעולה של הילד), אפיית עוגיות או יצירה (דורש שיתוף פעולה של ההורה), משחקי קופסא ופזלים (דורש אורך רוח ונכונות להפסיד מצד ההורה) גן שעשועים (דורש כישורים חברתיים מההורה) והזמנת חברים הביתה (דרושה מנקה יום אחרי).
זכור: השעה הראשונה והאחרונה הן הקשות ביותר במשמרת. תחלק נכון את האנרגיה. לא לשכוח לקחת בחשבון במשוואת האנרגיה גם את הכלים בכיור ואת הכביסה על החבל.

קיצורי דרך: ארוחת ערב – מול הטלוויזיה. קינוח – שוקולד. מקלחת – בלי חפיפה. שינה – במיטה של ההורים.

השכבה ולילה טוב:  

חיבוק, נשיקה ומים למיטה. מסג’ ברגליים, ברכת לילה טוב וסיפור (בבקשה שניים) לפני השינה. הלילה הן לא ירדמו לצלילי המילים של דוד גרוסמן או לאה גולדברג אלא של שלמה המלך:

אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא;וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ. בָּטַח בָּהּ, לֵב בַּעְלָהּ; וְשָׁלָל, לֹא יֶחְסָר. גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיהָ. דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים; וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ. הָיְתָה, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר; מִמֶּרְחָק, תָּבִיא לַחְמָהּ. וַתָּקָם, בְּעוֹד לַיְלָה, וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ; וְחֹק, לְנַעֲרֹתֶיהָ. זָמְמָה שָׂדֶה, וַתִּקָּחֵהוּ; מִפְּרִי כַפֶּיהָ, נטע (נָטְעָה) כָּרֶם. חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ; וַתְּאַמֵּץ, זְרוֹעֹתֶיהָ… מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ; שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ. נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ; בְּשִׁבְתּוֹ, עִם זִקְנֵי אָרֶץ. סָדִין עָשְׂתָה, וַתִּמְכֹּר; וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי. עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן. פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ. צוֹפִיָּה, הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ; וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל. קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ; בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ. רַבּוֹת בָּנוֹת, עָשׂוּ חָיִל; וְאַתְּ, עָלִית עַל-כֻּלָּנָה. שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי: אִשָּׁה יִרְאַת-ה’, הִיא תִתְהַלָּל. תְּנוּ-לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.

– משלי ל"א, י’-ל"א.