גילי

היו אלו חמישה טלפונים אובססיביים לבן זוגי בעת שנכח במסעדת מאראבו וטוב ליבו של בעל המסעדה, חיים עמשלום, שגאלו אותי מסנדוויץ’ חביתה שמנוני במנזה של הפקולטה להנדסה, סנדוויץ’ שבקושי עובר לי בגרון ובטח שלא עובר את מסך הטלוויזיה בפריים טיים של ערוץ 10. וככה, צהרי יום חול אחד מצאתי את עצמי במסעדת שף יושבת על מצע קרם ירקות שורש מוקפת בבחורים שלוגמים יין על קיבה ריקה. לצידי האחד – שני בלוגרים גרגרנים וותיקים שעומדים מאחורי התופעה הזו שקוראים לה פידמי, יוסי וערן, ומצידי השני – שני בחורים ממחלקת האינטרקטיב של ערוץ 10, אודי ואריה. מולי בשולחן ישבו: הייטקיסט לשעבר – בעל המסעדה בכבודו ובעצמו, והשף המכשף – יואב בר, שני בחורים אשר העניקו לי חוויה גסטרונומית בלתי נשכחת, רגע לפני שהם שולפים סכינים באליפות המסעדות ביום חמישי 30.4 ב- 21:00 בערוץ 10.

על השולחן העגול והמרווח עלו והגיעו בזו אחר זו מנות שהטעימה יפה להן. את המנות הגישו לנו לסירוגין, באהבה ועם כוונה אמיתית – הבעלים, השף המכשף, ומלצרית שהיא רכש חדש ומהמם של המסעדה, שהותירה אותנו פעורי פה בדיוק כשהיינו מוכנים ללעיסה. לעיסה? היזהרו בדבריכם. מדובר פה במסעדת גורמה בה האוכל נימוח ומתמסר שאינו מותיר תפקיד של ממש לשיניים בפה, רק לחך – להתענג.

המנה הראשונה שהגיעה היתה מנת קרפצ’יו שייטל שמלבד החסה הערבית והצנונית, היתה מלווה בקורס קצבות מזורז. הקולות שבקעו מן הסובבים אותי קבעו חד משמעית שנתח השייטל שיושב שם מאחור, בהמשך הסינטה לכיוון הזנב, הוא בהחלט נתח מצויין שהולך נפלא עם רוטב בלסמי זיתים. מנה אחרת שחשפה בפנינו את רזי האפייה והתסיסה של הלחם במאראבו היא מנת פטה כבד עוף כשלצידה קונפיטורת עגבניות שרי ובריוש שנאפה במקום, כמו גם מגוון הלחמים שנרקחים משני סוגי מחמצות סודיות. למען הסר ספק, כל פרי ידיו ותוצריו של המטבח פה במאראבו – נבחר בקפידה, נקטף, נרחץ, בושל, נאפה ונעשה פה (כלומר שם) במקום. ולכן, התפריט במסעדה משתנה פעמיים בשנה, בהתאם לעונות, בדיוק כמו המצב רוח שלי. מה שזה אומר מבחינתכם, זה שאם אתם רוצים (ואתם רוצים!) לטעום את עוגת גבינת עיזים שחולקת עם קרוקנט לוז וסורבה קלמנטינה את אותה הצלחת, אתם חייבים לפקוד את המקום בימים הקרובים כי ספק אם תמצאו סורבה פירות הדר בקיץ. בכל אופן, לצערי או שלא לצערי, שוקולד זה מצרך רב-עונתי, ואת טקסטורות שוקולד תוכלו למצוא כל השנה במחלקת הקינוחים שבתפריט. המנה מורכבת משוקולד נטו, על כל צורותיו – פאדג’ שוקולד, קלפוטי שוקולד עם גנאש שוקולד לבן ומנטה ואיך לא – גלידת שוקולד. יאמי יאמי. עוד מנה מפתיעה שתמצאו בה שבבי קקאו, היא דוקא לא ממשפחת המתוקים, אלא מנה עיקרית – מנת סינטה עם פירה שברי קקאו, אספרגוס, רוטב אספרסו וסילאן. עם המנה הגיע ייעוץ קולינרי שילווה אותנו (ואותכם) במטבח לכל שארית חיינו (וחייכם) – כיצד יש לבשל אספרגוס. אז קדימה להוציא עטים ולהקליד: לתוך מים עם מעט מלח טרם רתיחתם (טמפרטורה של תשעים מעלות צלזיוס אם נהיה קטנוניים) יש להכניס את מקלות האספרגוס ולהשאירם שם למשך דקה-דקה וחצי, ללא מכסה. בתום הזמן יש להעבירם מיד לקערת מי קרח ומשם מיד מיד לצלחת מנת הסינטה, לצד פירה שברי הקקאו. לא מומלץ לנסות בבית (אלא במסעדה). על יתר המנות תוכלו להזיל ריר בבלוג של יוסי תאגורי (להלן הבעל) וערן קמפף, שקיימת סבירות גבוהה שהם עד עכשיו מתייגים ומעכלים חלק נכבד מן המנות.

וככה במשך שעתיים ויותר של ערפול וכהות חושים, המנות והטעמים סחפו אותנו למקומות אישיים, אל מחוזות מרוקו והסביבה, אל הבית, המטבח של אמא והתבלינים של סבתא. מסיפור ההתאהבות של השף המכשף בריזוטו – בעיירה בשם פרודנונה שבאיטליה, ועד לסיפור ההתאהבות שלו באישתו בעיר קיט קטנה העונה לשם אילת. כל כך אינטימי וקסום היה המפגש הזה, עד אשר שבעה אנשים שהיו בחלקם זרים גמורים עד כמה דקות קודם לכן, בחרו שלא לעשות שימוש בצלחות האישיות שהוגשו להם, וניהלו קרב מזלגות ישירות בתוך צלחות ההגשה, והחליפו ביניהם כפיות, מעט רוק ופרופילים בטוויטר. החגיגה הקולינרית הזו תועדה לייב בטוויטר, אבל החגיגה האמיתית תיהיה היום בערב, כשיתחיל קרב הסכינים. תבואו לראות. ותלכו לטעום. מאראבו, אבא הלל 14, רמת גן.

From left to right: @gilit @yosit, Yoav Bar, @amshalom @ekampf